ביאור:אסתר ו י
אסתר ו י: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו י.
הצעת המן מוצאת חן בעיני המלך
[עריכה]פקודת המלך הגבילה את המן רק ללְבוּשׁ ולסוס, ולמעשה הותירה לו יד-חופשית לבחור כרצונו את הסוס, הבגד, המסלול ברחוב העיר אשר לפני שער המלך ומשך התהלוכה.
קימת דעה שהמלך כעס על המן על אשר ניסה להתחזות כמלך. אולם הכתוב אינו מראה שהמלך כעס או חשש. המלך מצא את הצעת המן כתגמול ראוי למרדכי. ההצעה מילאה את כל דרישותיו ומחירה למלך היה כמעט אפסי. הופעה מלכותית מעין זו דרשה, ללא-ספק, נקיטת אמצעי ביטחון וזהירות. מבחינתו של המלך, זה טבעי ששרו הנאמן יפקח אישית על התהלוכה, ולכן הוא לא העלה על דעתו שהמן ציפה לקבל את הכבוד לעצמו, או שהמן ייעלב ויכעס. הרי הוא לא חשש ללכת עמו למשתה לאחר התהלוכה.
כדי למנוע טעות ולאפשר להמן למצוא אדם בשם מרדכי ולכבדו, המלך נתן תאור מדויק: "מרדכי", "היהודי", "היושב", "בשער המלך". לא היתה אפשרות להמן לטעות, הן הרי מרדכי היה היהודי היחיד בשער המלך, כי רק הוא לא השתחוה לו בטענה שהוא יהודי.
המלך הכיר את מרדכי אישית
[עריכה]הן המלך הכיר את מרדכי בשמו ובתפקידו בשער המלך (אסתר ו י), למרות שכשאסתר אמרה "לַמֶּלֶךְ, בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ב כב) וכשהקריאו למלך "אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ" (ביאור:אסתר ו ב) לא הוזכר שמרדכי הוא יהודי היושב בשער המלך. זה כבוד גדול שהמלך הכיר וזכר את מרדכי כאשר למלך היו הרבה שרים, שרי מדינות, ומפקדי צבא.
המלך לא שנא יהודים
[עריכה]פקודת המלך להעניק כבוד מלכות למנהיג היהודים, מראה בברור שהמלך לא שנא יהודים, ולא היה מודע לפקודת הרג היהודים.
מקורות
[עריכה]נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)